הצעת הקושיה לפי גרסת הריטב״א – וקשייה

לפי דברי הריטב״א בעבודה זרה לו ע״א , ד״ה סמכו , יש להסיק כי גרסה אחרת הייתה לפניו בחלק א של הקושיה . את הגרסה המדויקת אין הוא מוסר , אלא רק מציין : ״ובמסכת הוריות מייתינן האי קרא על ענין הפשיטות וקבלת ישראל עליהם״ . ואכן , דברי רשב״ג וראב״צ בבבלי שונים מדבריהם בתוספתא ובירושלמי . לפי הבבלי הם קובעים ש״אין גוזרין גזירה ... אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה״ . אבל בתוספתא סנהדרין פ״ב הי״ג ( מהדורת צוקרמנדל , עמ׳ 418 ) שנינו : רבן שמעון בן גמליאל ור׳ אלעזר בר צדוק אומרים אין מעברין את השנה ואין עושין כל צרכי ציבור אלא על תנאי כדי שיקבלו רוב ציבור עליהן לפי התוספתא , בית דין גוזרין על תנאי שיקבלו רוב ציבור עליהם את הגזרה . התוצאה מתנאי זה היא , כפי שמפורש בירושלמי שבת פ״א ה״ד ( ג ע״ד ) על ידי ראב״צ : שאם ״לא קיבלו רוב הציבור עליהן אינה גזירה״ . ואפשר שהריטב״א , המציין שהגרסה בהוריות אינה כבעבודה זרה ( לפנינו נוסח הדפוס גם בהוריות הוא כבעבודה זרה ) , ושבהוריות דנים רשב״ג וראב״צ ב״ענין הפשיטות וקבלת ישראל עליהם״ , מתכוון ל״תנאי כדי שיקבלו רוב ציבור עליהן״ , וכנוסח דבריהם בתוספתא , ולא ל״י...  אל הספר