ר׳ יונתן קובע , כי כדי שבית הדין יתחייב בפר העלם דבר של ציבור , תנאי הוא שישגו כולם בהוראה , שכן דורש הוא : ״׳אם כל עדת ישראל ישגו׳ – עד שישגו כולן [ עד שתפשוט הוראה בכל עדת ישראל ] ״ , אפילו אם הם מאה שישבו להורות . ומפורש הדבר כדעת רבי יונתן , הן באשר לעצם התנאי והן באשר למקורו בברייתא , בספרא , חובה , פרשה ד ד ( מהדורת וייס , יט א ) : או שאמר להם טועין אתם יכול יהו חייבין ת״ל עדת ישראל ישגו עד שיורו כולם ותנאי זה שיורו כולם בשגגה מצוי בברייתא שבתוספתא הוריות פ״א ה״ג שהובאה לעיל , תוך הדגשה שדין הוראה שונה בכך מדיני נפשות , שהולכין בהם אחר הרוב . וכדברי רבי יונתן מפורש בדברי אמורא בירושלמי הוריות פ״א ה״א ( מה ע״ד ) : אמ׳ ר׳ מנא בר תנחום נכנסו מאה עד שיורו כולן ואכן , על דברי רבי יונתן נאמר בסוגייתנו : אמר רב הונא בריה דרב הושעיא הכי נמי מסתברא דבכל התורה כולה קיי״ל רובו ככולו והכא כתי׳ כל העדה הואיל וכך אפילו הן מאה הרי אפוא גם קביעתו המפורשת של רב הונא כי בהוראה לא חל הכלל רובו ככולו שבכל התורה . ואפשר שמתבסס הוא על המפורש בברייתות בספרא ובתוספתא .
אל הספר