נראה שהסוגיה המקורית כללה שלוש מימרות . היא כללה את שתי מימרותיו של שמואל הדנות לא ביחיד שתלה בבית דין אלא בזה שנתחלף לו חלב בשומן ואכלו , ואת מימרתו של רב פפא שבסוגיה השנייה : ״אמר רב פפא דכולי עלמא יחיד שעשה בהוראת ( או : כהוראת ) ב״ד פטור אלא ב״ד משלים לרוב צבור קמיפלגי מ״ס ב״ד משלים לרוב צבור ומ״ס אין ב״ד משלים לרוב צבור״ . אלא שבמקום ״ב״ד״ שלפנינו במימרת רב פפא , ושמצוי בה כנראה בהשפעת הברייתא ״הורו ועשו ... ״ שהובאה בסוגיה מאוחר יותר , צריך להיות ׳יחיד׳ , דהיינו יחיד משלים או אינו משלים לרוב ציבור . ובכך 99 על פי זה אין מתעוררת כלל שאלת היחס שבין דברי רב ור׳ יוחנן לבין דברי שמואל , שהעסיקו רבות את האחרונים ( ראה לעיל הע׳ . ( 67 שכן על פי דברינו , לא רק שכל המקורות התנאיים , אלא גם רב , ר׳ יוחנן ואף שמואל סוברים כי היחיד שתלה בבית דין פטור , אלא שנחלקו ביחיד שנתחלף לו חלב בשומן בעת שבית דין התירו את החלב , שלרב הוא פטור ולשמואל ור׳ יוחנן הוא חייב . 100 ממילא אין מקום לדון על הסתירה שכביכול קיימת בין שיטת רב נחמן בסוגיה ביבמות צב ע״א לבין דבריו בשם שמואל בסוגייתנו ( ראה לעיל הע׳ . ...
אל הספר