מקור המחלוקת בין רב לר' יוחנן

הסוגיה אינה מבהירה את טעמם של החולקים . לכאורה אפשר היה לומר , שהמחלוקת היא פרשנית לגבי לשונה של המשנה , בדומה לשני הלשונות של רבא המסיקים מסקנות הפוכות מלשון המשנה לגבי דינו של זה שנתחלף לו חלב בשומן בעת שבית דין התירו את החלב . אולם דומה שהמחלוקת של רב ור׳ יוחנן , יסודה אינו בשני פירושים אפשריים בלשונה של המשנה ״והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם״ , שכן זו קבעה במפורש לגבי יחיד זה שהוא ״פטור מפני שתלה בבית דין״ , וכן בסופה של המשנה שנינו : ״זה הכלל התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין פטור״ . דהיינו , זה שעשה מתוך שתלה עצמו בבית דין הוא שפטור , ומכללא זה שנתחלף לו חלב בשומן חייב מפני שלא תלה עצמו בבית דין . וכנגד קביעות מפורשות אלו במשנה , קשה להסיק מסקנה הפוכה על פי ייתור אפשרי של התיבה ״שוגג״ , במשפט המתאר ״והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם״ . השאלה היא אפוא : מה טעמם של החולקים בדין המתחלף לו חלב בשומן בעת שבית דין התירו את החלב ? והנה , מתוך עיון במקורות הרבים שהובאו לעיל מתברר , שגם אם שיטת כולם היא כי היחיד שעשה על פי הוראת בית דין פטור , הרי שניסוח הלכה זו אינו אחיד . במשנה פ״א מ״א מצוי הלשו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן