״חתימה מעין פתיחה״, ושני ״תלמידים״ כסדרן

אך כל עיוננו לא יישב את שני הקשיים האחרים שעמדנו עליהם לעיל : מדוע נקבעה השאלה ״איזהו הנשיא״ בפרקנו , ולא בפרק השני ששם הוזכרו הלכות שונות בעניינו של הנשיא , ומה ראה התנא להביא אגב דיני קדימה של התדיר והמקודש דיני קדימה נוספים , במשניות ז - ח , שאינם נוגעים כלל למסכת הוריות ? נוסף על כך , טרם השבנו על שאלת הסדר בפרק א . אמנם ראינו את המבנה היפה והמדויק של סידור ההלכות בפרק , גם אם אינו כרונולוגי , אבל על פי הפרק הראשון 82 ראה להלן פרק 23 עמ׳ 463 ואילך . 83 ראה לעיל את הסעיף ״מבנה הפרק הראשון״ , עמ׳ . 22 בלבד לא יכולנו לעמוד על טעמו של התנא מדוע סידר את ההלכות בדרך שסידר . עתה נראה , שהתשובה לשאלות אלו טמונה בקשר שבין הפרק הראשון לבין הפרק השלישי : בסידור ההלכות בשני פרקים אלו רצה התנא לציין ולהדגיש את חשיבותה של הידיעה – ואת הרעיון הזה הוא מבטא בראש הפרק הראשון ובסוף הפרק השלישי , האחרון . העולה מן ההלכה שבמשנה א בפרק א , ״וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה״ , שידיעתו של אחד , אף אם אינו אחד הדיינים אלא רק תלמיד הראוי להוראה , גוברת על דעתם הטועה של רוב סנהדרין הגדולה ועושה את...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן