לידע המועבר מאדם לאדם , ובייחוד לשיטה חדשה שלמה המנוסחת בסגנון ייחודי , נדרשת התאמה לקהל של מקבלי הידע . ננסה לברר עבור מי נוסחה השיטה החב״דית בצורתה המצויה לפנינו . ריי״צ כותב כי בבסיס שיטתו של רש״ז היה כלול לימוד מעמיק בספרי מחקר ) היינו ספרי פילוסופים יהודיים דוגמת מורה נבוכים ( ומוסר , ולכן קהל היעד שלו היה אינטליגנטי : אברכים מופלגים בתורה , לא פשוטי העם . רש״ז ייסד קבוצת לימוד שכזו לאחר ייסוד שיטתו עוד בהיותו בוויטבסק סמוך על שולחן חותנו . בשנת תקכ״ט עבר רש״ז אל ליאזנא ושימש במשרת ׳מגיד מישרים׳ . שם הוא הקים ישיבה של אברכים מופלגים בתורה ולימד אותם את ה׳תורות׳ של המגיד ממזריטש ואת שיטתו החדשה , שיטת חב״ד , באמצעות ׳פירושיו וביאוריו ... על תורותיו של מורם הרב המגיד ללמדם ולהתעמק בהם׳ . 12 רמ״מ , תו״מ התוועדויות , תש״י , עמ׳ . 57 13 ריי״צ , דברי ימי החוזרים , עמ׳ א . 14 ריי״צ , רשימות , עמ׳ ; 35 מובא גם בגליצנשטיין , ר׳ שניאור זלמן , א , עמ׳ . 81 15 לשמות תלמידיו הראשונים ומפיצי שיטתו ברבים ראה : ריי״צ , רשימות , עמ׳ , 39 סע׳ לז . 16 ריי״צ , שם . יש לציין כי בשנה זו , תקכ״ט , רש״ז ...
אל הספר