דרוש

אחד המאפיינים המרכזיים בחסידות חב״ד החל בתקופת ייסודה על ידי רש״ז הוא אידאל הגילוי וההפצה של התורות הקבליות הנעלמות כך שקהל השומעים יבין ויפנים את המידע . תבנית היסוד שבאמצעותה נוצר התוכן העיוני של חוג חסידי חב״ד היא ה׳דרוש׳ . ניתן לראות בתבנית – סוגה , או ליתר דיוק – תרחיש , וזאת בשל המאפיינים הנוספים המלווים את המבנה ואת התוכן המצויים בטקסט . הסוגות החב״דיות כוללות גם מאפיינים חיצוניים , דוגמת מנגינה מיוחדת או תנוחות הגוף ) עמידה או ישיבה ( וכדומה . דרוש הוא ביסודו נאום עיוני בעל פה של אחד מיצרני הידע בנושא חסידות המועבר לשומע אחד או יותר . רש״ז לא העלה את רוב דרושיו על הכתב , אלא שומעיו הם שעשו זאת , וחלק מדרושיו הוא הגיה . למן הדור השני של החוג החב״די אנו מוצאים גם דרושים שיוצריהם כתבו כדי לאומרם לאחרים . את הדרוש בקורפוס החב״די יצר רק הוגה חב״די בעל סמכות ליצר ידע . כלומר כדי לומר דרוש בעל תוכן חדש , על אומר הדרוש להיות מוגדר כאחד ההוגים של החוג החב״די , אדם בעל סמכות לומר דרוש , שחסידי החוג ילמדו את דבריו ויכניסו אותם אל הספרייה , אל הקורפוס , של החוג . 10 ראה : חלמיש , משנתו העי...  אל הספר