אותם צעירים ש׳רקדו על קברה׳ , ואילו ראתה את הפיכתה לגיבורת תרבות ולו החזיקה בידיה את השטר בן מאת השקלים שעליו מתנוסס דיוקנה , היא הייתה מן הסתם כותבת על התופעה החדשה שיר ציני ורציני כאחד , שאינו נטול יסוד של אירוניה עצמית כאובה ומחויכת . א . סופרת פרופסיונלית לאה גולדברג הייתה האישה הראשונה בתולדות הספרות העברית שזכתה להגיע למעמד הנכסף של ׳סופר לפי מקצועו׳ . היא כתבה כל חייה , אך בארץ קבעה את הכתיבה למקצוע הן מתוך בחירה והן באילוצי הנסיבות . מיום עלותה ארצה בשנת , 1935 והיא עלמה כבת עשרים וארבע שבאמתחתה תואר דוקטור בשפות שמיות מאוניברסיטת בון שבגרמניה , ועד לפטירתה בשנת , 1970 והיא פרופסור לספרות באוניברסיטה העברית בירושלים , היא כתבה ללא הרף וניכר כוחה על פני ספקטרום רחב של ענפי יצירה . גולדברג הפנתה את יצירותיה לקהלי יעד רחבים ומגוונים : לילדים , לנוער ולקהל הקוראים הבוגר . לעתים קרובות היא ניסחה את דבריה ב׳פשטות׳ ; כלומר , היא עטתה עליהם מין מעטה של נאיביות מדומה ( faux na ï f ) העושה אותם ראויים לקהל רחב ולקהל אליטיסטי גם יחד . תודות לכישרונה ולהתמדתה וכן תודות לחשיבות שייחסו מפלגו...
אל הספר