א . מבוא ״נעמי שמר״ , כתבה בהספדה העיתונאית יעל פז מלמד , ״הייתה ונשארה המשוררת האהובה על כל מי ששירי ארץ ישראל מעבירים צמרמורת בגוו וחונקים את גרונו״ . אף כי נשמעו גם דברי ביקורת ( לעתים קשים ) על יצירתה של שמר , דבריה של פז מלמד מייצגים היטב את האווירה הציבורית ששלטה באמצעי התקשורת עם פטירתה של שמר . על אווירה זו מלמדים גם כינויים כדוגמת ״המשוררת הלאומית״ ו״מלכת הזמר העברי״ , שהרבו להופיע בסיקור העיתונאי עם פטירתה של שמר . שמר הייתה דמות מובילה בקרב יוצרי הזמר העברי במשך שנים רבות , ועל מרכזיותה בזמר – ובתרבות העברית בכלל – אין מערערים גם המסתייגים ממנה . ״מבחינה תרבותית חברתית מצטרפים פזמוניה של נעמי שמר לאחד המוצגים המעניינים ביותר בתרבות הישראלית״ , קובע דן מירון בפתח מאמר פולמוסי , המבקר בחריפות את יצירתה . ״מרכזיותם בהווי שלנו היא תופעה מיוחדת במינה – מאריכה ימים ועם זאת בעלת דינאמיות מתחדשת וגוברת״ . עלעול בספריה של שמר מבהיר את תרומתה העצומה לרפרטואר הזמר העברי ואת העמידות הרבה של שיריה , וכן את השינויים שחלו בדפוסי היצירה 1 הובא אצל ארבל , 4200 עמ׳ . 22 2 ראו סקירתה של סוברן ...
אל הספר