דן אלמגור נסיך הפזמון הארץ־ישראלי דרכי ההתקבלות של פזמוני אלתרמן לבימה הקלה בין השנים 1948–1934

שחורים , מעיל סמוקינג שחור ונעלי לכה . המאירי עצמו – שביים את ההצגה ואף כתב את כל הפזמונים והמערכונים – התהדר בחליפה כהה , שלדשה הצמיד פרח ציפורן . גם סגנון הכתיבה והביצוע היו ברוח הקברטים שפעלו אז בבודפשט , בווינה או בברלין . בין הפזמונים הבולטים בתכנית הראשונה היה ״חור אחד פנימה״ , פזמון המבוסס על דרישה מן האזרח ״להדק את החגורה״ בתחומים שונים . הבית הראשון היה בעל אופי ״אישי״ ; הבית השני רומז לבעיות תל אביביות מוניציפאליות ; השלישי – דן בצורך ב״הידוק החגורה״ במוסדות הלאום ; הרביעי – מבטא את הנעשה בעולם הגדול . את הפזמון ביצע אליעזר דונת , מנחה התכנית ( ה״קונפרנסייה״ ) , עולה מהונגריה , בעל עיני תכלת ופרצוף קפוא הבעה , שניהל קודם לכן במרתף קטן ברחוב בן יהודה בירושלים במה זעירה בשם ״התוכי״ , והזכיר לצופים את הקומיקאים ה״אילמים״ באסטר קיטון והרולד לויד . פזמון אופייני אחר של המאירי ודונת , שנכלל בתכנית אחרת של ״הקומקום״ , הוא ״שיר מחוסר העבודה״ – שירו של ״חלוץ הונגארי מאדיאר״ , ככתוב בתוכנייה . גם הוא בוצע , כמובן , במבטא הונגרי כבד . את ההצגה הראשונה של ״הקומקום״ ראו כמה עשרות אנשים בל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן