התפתחות חשובה שהתרחשה בשתי מדינות תימן בשנות ה - 70 הייתה הרחבתה של מערכת החינוך , משימה שכל אחת מהשתיים נטלה על 204 גוז והלידיי מספקים מחקרים משלימים להבנה טובה יותר של תמונת המציאות . עצמה במהלך העשור . עד מהפכת 1962 הייתה מערכת החינוך בתימן האמאמית מוגבלת ומצומצמת בהיקפה . כמה מוסדות חינוך הוקמו עוד בתקופה העות ' מאנית , ובהם מכללה להכשרת מורים ובית ספר טכני . מוסדות אלה נסגרו בתקופתו של האמאם יחיא . ערב המהפכה של ספטמבר 1962 היו בנמצא רק ארבעה תיכונים ממלכתיים ( לצד כמה בתי ספר פרטיים , שהוקמו בשנות ה - 40 וה - , ( 50 ואלה התמקדו בלימודי דת . התלמידים היו בעיקר בנים למשפחות רמות מעלה . תימנים רבים היגרו לעדן הבריטית , ואלה מהם שהשתקעו בשכונות המבוססות יותר של העיר שלחו את בניהם לבתי הספר הפרטיים שבה . לאחר המהפכה התרחבה באופן דרמטי מערכת החינוך בצפון - תימן . רשת של בתי ספר נבנתה בה על - פי המודל המצרי , דהיינו שש שנות חינוך יסודי , שלוש שנות לימוד בחטיבת הביניים ושלוש שנות לימוד תיכוני . גם תכנית הלימודים הותוותה על - פי המודל המצרי , ומצרים היוו חלק מרכזי ממצבת המורים ברפובליקה ....
אל הספר