כפי שראינו , לא רק על עצמה באה תמר ללמד , אלא גם על סודות התורה והאלוהות הנלמדים מתוך מעשיה , כגון תהליכי הפיתוי , חיבור הזכר והנקבה , המתקת דיניה של המלכות והדיאלקטיקה של הסכנה והתשוקה . הבחירה בתמר לשיקוף דמות השכינה מאפשרת הצצה לתוך נפשם של מחברי הדרשות ועורכי החיבור הזוהרי . מדוע , אם כן , מוצב מעשה תמר בלב הזוהר לפרשת אחרי מות , לאחר הדרשות על עבודת יום הכיפורים ומות בני אהרן ? נראה כי הזוהר יוצר זיקה בין תמר לבני אהרן באמצעות ההתמקדות במוטיב האש . על פי חז " ל , נדב ואביהוא " הגיסו לבם וזנו עיניהם בשכינה " . כנגדם מתוארת כאן תמר כמי שנמנעה מלהביט בזמן שאינו מיועד לכך וב " עת " שאינה מתאימה . תמר , היושבת ב " פתח עינים " ומכסה פניה , מתקנת וממתיקה בדרשת הזוהר את מעשי בני אהרן על ידי ויסות כוחות הכיליון שהיו עלולים לשרפה . דרשה זו , כמו תמונות זוהריות נוספות , מנכיחה את התפרצות האש על ספה של ההתגלות ואת הרגעתה הנסית . יתרה מזו , נראה שהמקובלים מתארים את עצמם בדמותן של תמר והשכינה ורואים בעצמם תיקון למותם הטרגי של נדב ואביהוא . הרי הם מכירים היטב את ההרס הכרוך בחוויה המיסטית ומזדהים...
אל הספר