רוברט אלטר , מחדש המונח " סצנת דפוס " ( type - scene ) בהקשרו המקראי , הגדירו כ " סדרה של אפיזודות חוזרות ונשנות בחייהם של גיבורים מקראיים , שהן אנלוגיות לסצנות הדפוס ההומריות בכך שהן נשענות על מניפולציה של מערכת קבועה של מוטיבים גזורים מראש " . קריטריון נוסף הוא התרחשותן " בצמתים המכריעים של חיי הגיבור , מהורתו ולידתו דרך אירוסיו עד ערש מותו " . בעקבות כך הציג אלטר שש סצנות מרכזיות במקרא : הבשורה , האירוסין , ההתגלות בשדה , העמידה במבחן , הסכנה ומציאת מים במדבר , וצוואת הגיבור לפני מותו . שתיים מהן הוא ניתח בהרחבה : האירוסין ליד הבאר , והבשורה , שאותה מיקד אלטר בעקרות האם ובהתערבות האל בלידת הגיבור . להלן אציע דגם שמייחד את " סצנת דפוס הולדת הגיבור המשיחי " . דגם זה מתאפיין בפריון ובטרנסגרסיה מינית העומדים למול מוטיב העקרות הנשית ב " סצנת הבשורה " . אין כאן התגלות שליח ומלאך המבשרים על לידה נסית כבסיפורי חנה ושרה , אלא הגיבורות יוזמות בעצמן את הלידה ושולטות בגורלן . למול הבשורה שמטרימה את עיבור האם העקרה – בסיפורי בית דוד הצדקת הנשים מופיעה לאחר הלידה , והיא מתווכת לא רק על ידי קול אל...
אל הספר