בטרם נעיין בדפוס שחוזר בסיפורי אמהות בית דוד , נתמקד בשאלה מתחום חקר המקרא : האם אפשר לשייך את סיפורי בנות לוט ( בראשית יט , כט - לח ) , תמר ( בראשית לח ) ומגילת רות לתעודה ספרותית אחת או למקורות ספרותיים קרובים ? שאלה זו עולה לאור האנטינומיות הבולטות בסיפורים אלו והדגשת הגיבורות הנשיות שבמרכזם . לדעת חוקרי המקרא , רוב סיפורי בית דוד אכן שייכים לתעודה אחת המכונה " מקור , " J שעל פי המשוער מוצאו בממלכת יהודה , ואשר מתאפיין בשימוש בשם המפורש ( מכאן הכינוי , ( J בתפיסה מוסרית דואליסטית , ובדומיננטיות נשית . דמות האל בסיפורי J מואנשת ואנתרופומורפית , והיבטים פואטיים אקספרסיביים משרתים את הצגתה . כמו כן בולטת במקור זה סגוליות הסיפורים , העולים בריכוזם ובחשיבותם על החוקים . נראה שבעלילות בית דוד מתקיימת " זיקה ניגודית " בין הסיפורים לבין החוקים המקבילים להם בספרי ויקרא ודברים ; הפרת טאבו העריות בולטת במעשי לוט ובנותיו , דוד ובת שבע , נישואי שתי האחיות ליעקב , וכך גם 48 פורי , מקור , עמ ' ; 1017 - 1016 דרייבר , בראשית , עמ ' ; 332 - 326 , 205 - 202 , 22 - 12 ספייזר , בראשית , עמ ' ; 29 - 20 ק...
אל הספר