תפיסה דו - מוקדית זו של מקור סמכות השלטון , מבוססת מחד גיסא , על החובה הדתית ( משבע מצוות בני נח ) לכונן מערכת משפט , ומאידך גיסא , על הצורך בהסכמת העם . תפיסה זו מוליכה להשוואת תוקפם המחייב של משפטי המלוכה בכל מלכות בעולם ובמלכות ישראל , שהרי על שתיהן חלה החובה הדתית לכונן מערכת משפט , אם מכוח מצוות בני נח , אם מכוח שופטים ומשפטים בתורת ישראל , והנה ראינו שסמכות המלכות תלויה בכל מקום בהסכמת העם , גם בעצם הלגיטימיות השלטונית , וגם בחוקי דינא דמלכותא , ולדעת רוב הפוסקים . יתרה מזו , לדעת ר ' מנחם המאירי הכלל דינא דמלכותא - דינא עצמו נלמד ממשפט המלך שבספר שמואל , אשר מתייחס כמובן למלכות ישראל , וממנו ניתן התוקף המקביל גם למלכות בכל מקום . אשר על כן יש לומר כי הלכות השלטון בישראל ובעמים דומות מאוד זו לזו ביסודן , למעט הבדלים אחדים . כמו כן , כתב הרמב " ם ש " דין המלך דין הוא ... בין שהיה המלך גוי , בין שהיה מלך ישראל " . הר " ן נראה אמנם כחולק על הרמב " ם בתחום סמכויות המשפט , אולם גם הוא משווה את תוקף הדינים בתחום " הסידור המדיני " . הר " ן בדרשותיו ( רבנו נסים גירונדי ) חידש והבחין בין ...
אל הספר