אולם אגודת ישראל גרמה לראי " ה אכזבה עמוקה וכפולה ( גם על עצם נסיעתו , וניתוקו מן הארץ כל ימי המלחמה ) - בניין הארץ מכוחה של היהדות החרדית כלל לא עמד אז במרכז עולמה ומחשבותיה . היהדות החרדית היתה אז באירופה בשיא תפארתה , הקץ המגולה בארץ ישראל , לא דפק כלל על שערי מוחה ולבבה , ונסתם מהם חזון . כדי להדגים הדגמה חשובה נביא משהו מסיפור חייו של מייסד המפעל הכביר של " הדף היומי " ( ללימוד המוני של התלמוד ) , הרב מאיר שפירא , ראש ישיבת חכמי לובלין . הוא הקים את הבניין החדש של ישיבתו בביטחון מוחלט , התחייה א ' , עמ ' 78 והערה , 85 לעומת ר ' גרבר , מהפכת ההארה , עמ ' . 94 - 92 הרב זוננפלד היה מוכן בהחלט לקבל את מנהיגותו של הראי " ה ביפו ובמושבות ( למרות הסתייגויותיו והתנגדותו לפסקים כמו היתר המכירה בשמיטה ) . אכן הרב זוננפלד קרא לראי " ה כל ימיו - " הרב מיפו " . 191 ראו אגרות הראיה א ' , עמ ' ק " מ , שי " ד , ואגרות הראיה ב ' , עמ ' קע " ט . 192 ראו באיגרת שהוזכרה לעיל בתחילת הפרק , לוועד הכללי ביפו , אגרות הראיה ב ' , עמ' כ " ח - כ " ט . 193 ראו אגרות הראיה ב ' , עמ ' י " ג , ועמ ' רס " ד - רע...
אל הספר