מהכרעה עקרונית זו ביחס לכל אדם , ולכל אדם מישראל , פנה הראי " ה אל ההדרכה הכוללת של הציבור בארץ ישראל , לעבודת ה ' מאהבה בארץ ישראל . דרך זו חותרת להרחבת הצד המוסרי , ולחיבור התורה עם השכל , אפילו במצוות השמעיות : ארץ ישראל היא מיוחדת לסגולת אהבת השם יתברך . על כן ההדרכה של עם ה' בארצו צריכה להיות על פי דרכי האהבה , לא על פי דרך של יראת העונש , שאין ראוי להשתמש בה בקביעות . 167 ראו סנהדרין צח ע " א : " ואמר ר ' יוחנן , אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי , או כולו חייב . " ... הראי " ה , כדרכו איחד את ההפכים , וראה בדור את שתי התופעות גם יחד ; וראו בהרחבה במאמר הדור , בתחילת עקבי הצאן . 168 זהו מה שמוכר כפרדוקס של מראות הצרעת , שאם פרחה וכסתה את כל העור של האדם " מראשו ועד רגליו " - אז הוא דווקא טהור , ויקרא י " ג , יב - יז . 169 וראו עוד באותו הקובץ ה " ראשון ליפו , " פסקה סג . 170 ראו לעיל בפרק ב ' על הנבואה ורוח הקודש , ובדומה להסברו של א ' שביד , אלא שהוא ראה בזה הכרעה נבואית , ולדעתנו , זו היתה הארת רוח הקודש בארץ ישראל , ולא נבואה גמורה . 171 כפי שראינו לעיל בפרק ד ' על טעמי המצוות...
אל הספר