דבקות בצדיק או בנשמת האומה?

פרסום שמונה קבצים פתח את השער הנעול לחוויות האישיות והרוחניות של הראי " ה , וגם להבנה שלמה יותר של כתבי הראי " ה בכלל . ברור גם , שהחלק הבולט ביותר בשמונה קבצים , שלא פורסם עד כה , הוא החלק האישי . הפסקאות המנוסחות בגוף ראשון , ברובם המכריע לא פורסמו . אחדות מהן הופיעו בשעתו בערפלי טוהר , אחרי שנדפס ( ואחר כך נגנז !) , ואחרות הופיעו בשנים האחרונות בחדריו . הפתח הגדול שנפתח עם פרסומם של שמונה קבצים , אכן מאפשר לטעון , שפסקאות רבות מספור , אשר מנוסחות בגוף שלישי , גם הן אינן אלא מסווה לתיאור אישי - חווייתי , שנוסחו בגוף שלישי - רבים במקום בגוף ראשון - יחיד , מתוך ענווה , או מטעמי זהירות ואחריות חינוכית , או מתוך הבנת עומק , שעולמו האישי של הראי " ה משקף את הכלליות של נשמת ישראל , ואף של העולם כולו . מכאן מתבקש מהפך בדרך קריאתם המקובלת של כתבי הראי " ה . ספרי האורות ואורות הקודש , רובם ככולם , מנוסחים בלשון עקרונית , כללית 122 ס ' שרלו , צדיק יסוד עולם ( רמת - גן תשע " ב ) - " השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק " , פרק א ' ( עמ ' , ( 44 - 43 שם כתבה שרלו : " תפיסתו העצמית של הרב קו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד