את המודל הכפול בתחום המוסר אפשר לראות באמצעות הקונפליקט בין דת למוסר , או ליתר דיוק , בין מוסר שנובע ממצוות ה ' ( מוסר כצו האל ) , לבין מוסר אנושי , שנובע מערכים אוניברסליים של חיים , שוויון , חירות , כבוד , וכן מזכויות הקניין והחופש , הנחשבים בימינו כערכים מוחלטים . השאלה הידועה על התנגשות בין ריבונות המדינה והחוק לבין נאמנות לתורה , להלכה ולהיסטוריה היהודית , תלויה גם היא בהבנת היחס בין דת למוסר , ובשאלה מהו מקור הסמכות בדילמות מוסריות שונות . הקונפליקט בין דת למוסר נידון בהרחבה בפילוסופיה החדשה , בפרט בין הוגים פרוטסטנטים , לבין הוגים מודרנים . כאשר יוצאים מנקודת מוצא של תפיסה חד - קונצנטרית - הן של הדת ( מוסר כצו האל ) , והן של המוסר האנושי , שאינו תלוי בדת - הדת היא הטרונומית , והמוסר הוא אוטונומי , אבל הקונפליקט הזה בין התפיסות הללו מוביל למבוי סתום בהבנת התורה וההלכה . בתפיסה דתית תיאוצנטרית קיים פיתוי השלמות , בהיותה קוהרנטית לתפיסת האל כמוחלט וכבלתי מוגבל , וממילא צומחת דתיות טוטלית וחד - משמעית . זו זכתה לתמיכה של פילוסופים חשובים כמו רנה דקרט , שכתב 79 ראו על כך להלן בפרק י ...
אל הספר