הנה מצאנו נבואת התעוררות מתוך האדם במקרא עצמו , ובמפורש - בנבואת התפילה והשיר , ברוח ה ' שמתגלה כרוח גבורה , וברוח ה ' שמתגלה כרוח האומה , והם כמובן משיקים זה לזה . נבואת התפילה והשיר אצל הנביאים , מתקשרת כמובן אל רוח הקודש של משוררי תהלים , ושל נושאי דברם במשלי החכמה , שהם מחוללי הכתובים . פסקאות אחדות שכתב הראי " ה בענייני תפילה , יעידו גם הן כעדים נאמנים , על תפיסתו את התפילה כתפילה מעין נבואית , אשר פורצת בתשוקת קודש מתוך נשמת האדם , המקושרת עם נשמת האומה , ועם נשמת כל העולמים כולם : התפילה היא האידאל של כל העולמים . כל הויה כולה למקור חייה היא עורגת , כל צמח וכל שיח , כל גרגר חול וכל רגב אדמה , כל אשר בו חיים נגלים וכל אשר בו חיים כמוסים , ... הכל הומה , שואף , עורג ושוקק לחמדת שלמות מקורו העליון , החי , הקדוש , הטהור והכביר . והאדם סופג את כל השקיקות הללו בכל עת ובכל שעה , והוא מתרומם ומתעלה בתשוקות קדשו , ובא תור הגילוי לתשוקות רוממות - אל אלה בתפילה , המכה גלי אורה , היוצאת בחופש עוזה , בהגיון שיח קדשה , למרחבי אל . מרומם הוא האדם בתפילה את כל היצור , מאחד הוא עמו את כל היש , מ...
אל הספר