נבואת התפילה התגלתה ביתר שאת בשירת הים - " אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה '" ( שמות ט " ו , א ) - מכוחו של משה ומכוחם של ישראל , זו דרגה חדשה של נבואת התפילה , שלא ידועה לנו כלל מימי האבות . האם נמשכה נבואת התפילה גם אחרי משה ? לגבי השירה בוודאי . הרי זה ברור בשירת יהושע ובשירת דבורה , עד לשיא בשירת דוד ובמזמוריו . בפרט הדברים אמורים בשירת " שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון " ( יהושע י ' , יב ) , שפותחת ב " אז ידבר יהושע לה ' " ( שם ) , וקשורה לניצחון הגדול על מלכי האמורי בארץ יהודה : " וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר " ( שם , יג ; ומסתבר במקום זה פירושו של תרגום השבעים - " ספר השיר " , ואולי - " ספר הישר " , כמו , " אז ישיר " ) . גם קינת דוד על שאול ועל יונתן בנו קשורה לספר המלחמות והשירות : " ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר " ( שמואל - ב א ' , יח ) . מכאן צמחה דמותו של דוד - הלוחם המשורר - כנושא הדגל של נבואת השיר והתפילה : " רוח ה ' דבר בי , ומלתו על לשוני " ( שמואל - ב כ " ג , ב ) . " נעים זמרות ישראל " ( שם , כ " ג , א ) הגה והשכיל מרו...
אל הספר