האם היה העיקר בשיטת הראי " ה בנגלה , או בנסתר ? בפילוסופיה או בקבלה ? לאושרנו יש לנו תשובה מן המוכן של הראי " ה בעצמו , באחד מקטעי החזיונות המרעישים שנכתב בקובץ א ' של שמונה קבצים , והרי הדברים כלשונם ( חלוקת השורות שלי ) : נשמתי רחבה , גדולה ואדירה . אני מרגיש תפארתי והדר רוחי בקרבי , מלא אנוכי עוז וחופש . הפחדנות המתעטפת בלבוש של יראת שמים , לא תוכל להוליך אותי שולל . צופה אני את פני האמת , הוד הקודש מתנוצץ לי . בלא מעצור אני צריך לחשוב , בלא מעצור להציק [ לצקת ] על הגיליון את כל הגות לבבי . אינני מקפיד איך יעלו הדברים , בדרך נסתר או נגלה , הכל אחד – סוף כל סוף האור יתנוצץ ( שמונה קבצים , קובץ א ' - רצה ) . פנימיות וחיצוניות , הנגלה והנסתר , פילוסופיה מוסרית ופרשנות קבלית ( כמו אחדות ההפכים ) כל אלה התלכדו בנשמת הראי " ה , לשיר את שירת הייחוד - אולם , דווקא כפל הפנים מוכיח שלא זה ולא זה היו המנוע שחולל את פרץ האורות בנשמתו - לא הפרשנות הפילוסופית ולא הפרשנות הקבלית , אף על פי שלשתיהן יש מקום רחב בעולמו ובהבנת כתביו - המניע הוא אחר לגמרי : החזיונות הגדולים בנשמתו לא נתנו לו מנוח , והו...
אל הספר