אחד הגילויים המפתיעים בהבנת הקבצים המוקדמים ( קבצים מכתב יד קדשו , בפרט " אחרון בבויסק " ו " ראשון ליפו " , שקדמו לשמונה קבצים ) , נוגע לחדותם ולבהירותם ( ברובם ) , במידה שאיננו רגילים בה אצל הראי " ה , גם בשפה ובסגנון , וגם בסיכום תמציתי של שיטות שלמות ודעות מקיפות . כמעט שאין שם סגנון כבד או מעורפל , בפרט בקטעים הקצרים והתמציתיים ( סגנון כבד ומשפטים ארוכים מופיעים בקטעים ארוכים יותר , שהם המיעוט , וגם הם שונים מן הסגנון של שמונה קבצים ) . איך להבין תופעה זו ? ואיך נוכל להבין מדוע הראי " ה לא מסר מעולם קבצים מוקדמים אלה לתלמידיו ולעורכיו כדי לפרסמם ( שהרי זו הסיבה העיקרית להיעלמם עד כה )? את התשובה גיליתי בקובץ ה " ראשון ליפו " ( קל ) , קטע שאינו אלא תקציר תמציתי ובהיר ביותר , של מאמר הדור , הפותח את עקבי הצאן : הדור ההווה אינו דור שפל , כי אם גבוה ונעלה מאד . הוא איננו מוכשר ללכת בדרך נמוכה של הרגל , כי אם להכיר ולדעת . על כן צריך ליתן לו דעת , ויקבל בסבר פנים יפות . מושגי הצדק והמוסר שלו הם נעלים ונשגבים מאד , אלא שצריך לצחצחם ולהעלותם , להאירם באור חיים מאוצר החיים . והדור שכולו חי...
אל הספר