( א ) אזכור יציאת מצרים , משה , אהרן ומרים , בלעם ובלק , הגלגל והשיטים בנבואתנו מצטרף למקרים רבים אחרים שבהם יש במקרא התייחסות למסורות עבר לאומיות שנתפרטו בתורה ובספרי יהושע – שופטים . מסורות אלו מוצגות כטיעון בוויכוח נבואי עם ישראל ( כמו כאן ) או בפניית העם לאל . כך בהיסטוריוגרפיה המקראית , בספרות הנבואה ( כגון מי ' ז , טו , כ ; וראו בפירוש שם ) ובספרות המזמורים . לאזכור מסורות העבר מטרות שונות . בכל מקרה נבחרה המסורת שראוי היה להזכירה אך לפעמים לא ברור הקשר בין המטרה לבין אזכורה של מסורת מסוימת . תמיד קיימת השאלה שספק אם אפשר להשיב עליה , באיזו מידה מי שהזכיר מסורת אחת הכיר את כל שאר המסורות הידועות מהתורה . כדוגמה למטרות השונות שלשמן עושים הנביאים שימוש במסורות העבר הלאומיות מעניין להשוות בין נבואה זו לבין הנבואה בהו ' יב , ג טו . גם בהו ' יב , ג יש הודעה על ' ריב ' : " וריב לה ' עם יהודה " , שתיהן נבואות תוכחה ובשתיהן נזכרות מסורות עבר המאששות את האשמות האל . אולם בעוד שהושע מונה מסורות שהן גנאי לישראל ( הו ' יב , ג ט : " בבטן עקב את אחיו ... וישר אל מלאך ... ויאמר אפרים אף עשרתי מ...
אל הספר