ידענו אז שתשע שנים מאוחר יותר ייועד השטח לצורך הקמת העיר חריש , ובהמשך יעבור בו כביש חוצה ישראל ויהפוך את האזור כולו לפרבר הצפוני של גוש דן . כבר מתקיעת היתד הראשונה , היה ברור שהערבים תושבי המקום לא יראו בעין יפה את הרחבת אחיזתו של הקיבוץ בשטח שבו רעו את עדריהם מקדמת דנא . ואכן , בכל פעם שיצאנו לשטח חשנו בעוינותו של הכפר . ביקורינו בגבעה המרכזית של הכפר בה התגוררו בני משפחתו המורחבת של רושדי אברהים , המוכתר הרשמי , היו תכופים , ותמיד התקבלנו שם בכבוד ; אך לא כך בגבעה השנייה , הסמוכה יותר לשטח המריבה - מרגע שהתקרבנו , התקשחה דמותם של הצעירים בתוך הצווארון המורם של המקטורן ומבטם הצטמצם , והזקנים , גאים בזקיפות קומתם ועטופים בעבאיה הכרוכה סביבם כחומה , הביטו היישר בעינינו , מבטם חודר בעד המסך העבה של עשן הסיגריות . היוזמה שנקטתי לנסוע אל הכפר כדי לנהל שיחה ישירה עם מתנגדי הגדר לא תואמה עם מוסדות הקיבוץ . דילגתי ממושב הטרקטור ונכנסתי אל החדר גבה התקרה בביתו של אבו ג ' בר . בתמימות שחצנית של קיבוצניק צעיר התיישבתי לפני שהורה לי המארח בידו . " אני רק רוצה לדבר ... לשמוע ממך מה הבעיה " , אמר...
אל הספר