" נתקע טריז לתוך ההרים שהטילו אימה בימי המאורעות ונתנו מחסה לקני - מרצחים " . המשפט הזה , שהוקרא בפאתוס מעל הבמה בחגי העלייה לקרקע של הקיבוץ , מהדהד באוזניי מקטנות . בילדותי התמלא לבי גאווה : אנחנו כאן לא סתם , אלא כדי לגאול את אדמת הטרשים ולהגן על יישובי החוף מפני ההתקפות שזוממים המרצחים ממזרח . השם " מענית " , כפי שלמדנו בכיתה ד ' בנושא " קיבוצנו " , פירושו התלם הראשון בשדה , שנועד לסמן התחלה חדשה . בהמשך לייסודו של הקיבוץ ב - 1942 הושלם תלם היישובים הזה באזור ואדי עארה , עם הקמתם של הקיבוצים ברקאי ( , ( 1949 מצפון למענית , ומצר ( , ( 1953 מדרומה . באמצע שנות התשעים חתמתי בחתימת ידי כמזכיר הקיבוץ על חוזה לחכירת אדמות חקלאיות ממנהל מקרקעי ישראל ל - 49 שנה , עם אופציה להארכה לתקופה נוספת שכזו . משבצת הקרקע של הקיבוץ משתרעת על כ - 3 , 000 דונם , מצומת ברקאי בצפון ועד לגבול באקה אלע ' רביה בדרום . הקרקע הזו מחברת ( או שמא חוצצת ?) בין ואדי עארה לבין היישובים הערביים שלאורך הקו הירוק , מבאקה ודרומה . כ - 2 , 000 דונם נרכשו על - ידי הקרן הקיימת לישראל לפני קום המדינה , וכ - 1 , 000 דונם אח...
אל הספר