לקראת סוף ספטמבר 1915 הזרו האוסטרים ושחררו מן הכיבוש הרוסי את שטחה של גליציה , מלבד אזור טארנופול . עם התייצבות החזית החלו להשתקם לאסם החיים הכלליים , וחיי היהודים בכלל זה . מובן שהתהליך לא היה אחיד , וקצב הנורמליזציה היה שונה ממקום למקום ומציבוריות לציבוריות . מה גם שביוני 1916 התחדשה המתקפה הרוסית בהנהגת ברוסילוב וחרף תהפוכותיה היא נסתכמה בהרחבת תחום השליטה הרוסי בגליציה למחוז סטניסלאבוב , אץ תימה שתחושת הביטחון ככל האזור ממזרח ללבוב לא הייתה איתנה - העורף היהודי בסמוך לחזית , הלמוד ניסיון מר , הפגין ערד זמן רב סימני רתיעה וחרדה בפני העתיד להתרחש . בקרב האוכלוסייה , הוכיחו הפולנים והאוקראינים התאוששות וזריזות יתירה הן מן הבחינה הפוליטית והן מן הבחינה הציבורית . התופעה הייתה כרוכה בהתגברות התקוות להישגלם פוליטיים אפשריים שתוצאות המלחמה עשויות להביא איתן , גם פליטי וינה היהודים שבר לאיטם לבתיהם , משפרזרת רבות המשיכו להתפצל בין הכא והתם ולעתים תכופות אפילו לא חזרו להתחבר מקץ ימלם . הנירבלול אף שהשתהה , הקיף את הארגונים הציבוריים היהודיים ובעיקר את האגורות הציוניות שחזרו והשתקמה הגורם הע...
אל הספר