אני לא זוכרת שקאליש נשרפה על ידי הגרמנים בראשית מלחמת העולם-הראשונה . גם אנהנו ברחנו אז מקאליש ; ישבנו בעיר הסמוכה , קונין . אחרי כמה חודשים חזרנו ומצאנו את הכול שלם , גם את החנות , כשנכנסתי לקן היו קיימים כבר קבוצות וגדורים ; בדרודינה - > גדוד < היו כמה קבוצות . אבא זייפה היה ראש - הקן . ראש הגדוד שלי היה הנייק שלומפר , שאחר כך היה ראש הקן , ראש - קבוצה לא היה לי , כי נכנסתי ישר לגדוד הבוגרים ובשכבת הבוגרים לא היו עוד קבוצות . לגדוד בוגרים זה לא היה שם מיוחד . זמן מה לאחר שהייתי חברה בר , קיבלתי קבוצה להדרכה . למדתי בבית ספר פולני , בפנסיה של מוטילבסקה ואחרי זה בבית -הספר שם מן של סוויניארסקה , למדתי מגיל צעיר מארד . ה " פוךןו ^ פנה " ( כיתה ו . שרה דורון > ה " שרק < הצטרפה לתנועה בקאליש בשנת , 1921 בגיל . 17 עלתה ארצה כשנת 1925 ל " קבוגת מחניים ' הקאלישאית , שהיתה כבר בעפולה . כחברת קבוצה זו הגיעה ל '' קיבוץד ' ואחר - כך ל " קיבוץ ב "' , הוא קיבוץ משמר העמק , בו היא נמצאת עד היום הזה . ג ' בישראל ) ועד השישית ( יי בישראל ) רעד בכלל , אז הגיע לשם מורה אנטישמי והתחיל להציק לי , למר...
אל הספר