תפיסות שמצדיקות פטרנליזם עקרוני ניכרות בכמה וכמה הקשרים בתולדות השיח הציבורי – משפטי של מדינת ישראל . בשל כך ברור כי מעמדה של המשפחה כנושאת ראשונה באחריות ובסמכות נשחק והתערער . מבט חטוף על ביטויי הפטרנליזם בישראל מצביע על חלקלקותו ועל מחויבותו המתנדנדת לעקרונות ליברליים . כך למשל , אחריותה של המדינה לדאוג לקיומן של מסגרות לימוד וחינוך , כמקובל במדינות מערביות , הוכרה כבר עם ייסוד המדינה ) חוק לימוד חובה , התש “ ט - . ( 1949 אחריות זו , לעומת אחריותם , של ההורים הוצגה במונחים ליברליים , כהכרה בחינוך כאחת מזכויות היסוד של ילדים ומחובתם הנגזרת של הורים לדאוג לשלבם במוסדות חינוך מוכרים . זוהי גרסה מובהקת של פטרנליזם שיורי על בסיס היגיון ליברלי , ולפיכך חלקה של המדינה במערך הנורמטיבי הוא תפקיד של פיקוח , סיפוק התנאים למימוש הזכות לחינוך והשתתפות במימון מוסדות החינוך . אולם כפי שאפשר ללמוד מנאומו של בן – ציון דינור , עת הציג בכנסת ישראל את חוק חינוך ממלכתי , התשי “ ג - , 1953 המעבר מחוק לימוד חובה לחוק חינוך ממלכתי משקף למעשה את המעבר מפטרנליזם שיורי לפטרנליזם עקרוני אגב התעלמות מהלוז הליבר...
אל הספר