פרטיות — משמעותה וחשיבותה

הטענה הנורמטיבית האמורות נראות ככוללות גרעין נכון , אף כי ספק אם הן נכונות באופן גורף . נראה שהטענה האמפירית סבירה בנוגע לסוגים מסוימים של פגיעות בפרטיות , אך לא בנוגע לכל פגיעה בפרטיות . בדומה , הטענה הנורמטיבית האמורה אינה סבירה כטענה גורפת , שכן הנטייה של אנשים להסתגל לפגיעות בפרטיותם אינה שוללת את המחיר הכרוך בפגיעה ברגשותיהם עקב כך אלא רק מצמצמת אותו ( מפני שהפגיעה בפרטיות עשויה להיעלם עם הזמן ) , ואין מקום להתעלם מהפגיעה האמורה במידה שבה ( כל עוד ) היא קיימת . פגיעה זו עשויה לשמש בסיס מוצק להגנה על פרטיות , כאשר מחיר ההגנה אינו עולה על מחיר הפגיעה ברגשות . בדומה לטענה שערכה של פרטיות נובע מרצונם של אנשים בפרטיות , גם הטענה שערכה של פרטיות נובע מכך שפגיעה בה כרוכה לרוב בפגיעה ברגשותיהם של אנשים , מצביעה על שיקול חשוב בעד פרטיות — אך מקדמת במידה מוגבלת בלבד את הבנת חשיבותה של פרטיות , ובהתאם את הקביעה של גבולותיה המדויקים , שכן גם קריטריון זה אינו נראה כקריטריון יסודי . במילים אחרות , גם טענה זו מעלה את הקושי היסודי של חוסר הבהירות בעניין הבסיס לפגיעה ברגשות של אנשים בכל הנוגע לשמי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר