הרב שלמה אבינר שאלה : בעניין סירוב פקודה לאור הכתוב ברמב " ם הלכות מלכים ג ח - ט ) , ולאור האמור במשפט כהן ש כל שמנהיג את האומה , דן הוא במשפטי המלוכה עמ שלז ) , נראה לכאורה שלפקודה הנוגדת את הדעת , מותר לסרב . אולם כל זה במצוה אישית המוטלת על האדם , אך במצות ישוב הארץ , עליה אפשר לומר שהפרט יכול לקיים בכל חלקי ארץ – ישראל , ואילו השליטה על כל חלקי הארץ מוטלת על הממשלה , הממשלה יכולה לסבור אליבא דרבנים שמותר לפנות . אם – כן , לחייל הפשוט לא יהיה שיקול דעת הלכתי בנושא ואין לו לסרב פקודה . מצד שני , שייך גם העניין של לא תעמד על דם רעך ויקרא יט טז ) , שהרי נראה שבפינוי בסיסי צה "ל מחלקי ארץ – ישראל מפקירים את התושבים שם , ואפשר לומר שהוא שייך גם – כן לכל חייל וחייל באופן פרטי , ואז אולי יש מקום לסרב , או לפחות לשיקול דעת רלוונטי . תשובה : בהחלט יש מקום לחלק בין מצוה המוטלת על הפרט לבין מצוה המוטלת על הכלל , ולא מפני שהממשלה רשאית לסבור כרבנים שמותר להפקיר חלקים מארץ – ישראל , כי זו טעות גמורה , ולו חשבו כן , לא היו לוחמים את מלחמת השחרור , שאז הוחלט למסור את הנפש על כל חלק של ארץ – ישראל ...
אל הספר