הרב שאול ראטה ( Sol Roth ) העיקרון הדמוקרטי קובע כי המפעיל סמכות ריבונית בכל אחת מצורותיה - מנהלית , חקיקתית , משפטית - חייב להיות נציג נבחר של הנשלטים . כיוון שרק במקרים נדירים יכול אדם אחד ליהנות מתמיכה גורפת של כלל האזרחים , עקרון הכרעת הרוב מבטיח את היכולת להכריע בין כמה מועמדים למשרה ציבורית אחת . עיקרון זה משמש גם ליישוב מחלוקות בענייני חקיקה ומשפט . לעיקרון הדמוקרטי יש אפוא שני רכיבים עיקריים : ( 1 ) הבוחרים יעניקו את הסכמתם להחלטות נציגיהם בממשל ; ( 2 ) עקרון הכרעת הרוב הוא דרך רצויה ותקפה ליישוב מחלוקות . במאמר זה ננסה לבחון את מידת ההתאמה בין עמדות היהדות באשר לרכיבים אלו לבין הניסיון הדמוקרטי . אין ספק שהליכים דמוקרטיים נשמרו בקהילות היהודיות לאורך השנים , אך לא ברור אם התופעה נבעה מנסיבות חברתיות ומדיניות או שמא הייתה ביטוי לחוקי ההלכה . א כאשר הזכות להפעיל סמכות נובעת ממקור אלוהי , הסכמתו של הציבור הכפוף לסמכות זו איננה נחוצה לא בתחום התאולוגי ולא בתחום הפוליטי . משה והנביאים לא היו צריכים להיבחר , ומלכים קדומים הסתפקו במינוי מטעם הנביאים ובאישור הסנהדרין . בתקופה הבתר – נ...
אל הספר