הרב אריה שטרן א . מצוה מן התורה ( שמות כג , ב ) לנטות אחרי רבים , ומלכתחילה נאמר צווי זה בקשר להחלטות הדיינים בסנהדרין , עליהם צותה התורה בפירוש שיש להכריע כדעת הרוב . אולם לפי הנראה מדברי חז " ל , הולכים אחר הרוב גם בדברים אחרים , כמו במחלוקת הנופלת בין החכמים בדין מדיני התורה . כך כותב בעל ספר החינוך ( מצוה עח ) , אך עם זאת , הוא מבדיל בין שני הסוגים האלו , דהיינו בין מחלוקת בדיינים היושבים בדין לבין מחלוקת בין החכמים כשלא התיישבו יחד לדון במושב של בית דין או בסנהדרין . ההבדל הוא בזה שבמחלוקת שבין הדיינים בבית הדין , הרי עצם ישיבתם שם קובעת את המסגרת המחייבת , וממילא ברור ומובן מאליו שכל החלטה נקבעת לפי דעת הרוב . אבל במחלוקת המתעוררת בין החכמים כאשר אינם תלויים במסגרת המחייבת , אזי ישנה אמנם עדיפות לסברת הרוב , אולם רק בתנאי שהדבר ידוע ששני הצדדים החולקים שוים בחכמה , דאם לא כן יכולה כת בורים מרובה להכריע כת חכמים מועטת . למעשה חילוק זה מוכח מן הגמרא ביבמות ( יד , א ) שם נדונה השאלה לגבי פסיקת ההלכה בין בית שמאי לבית הלל , ועל כך אמרו : ' כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו [ הול...
אל הספר