דמוקרטיה משמעה שלטון העם . אולם נדירות ההזדמנויות שבהן העם מחליט בעצמו את ההחלטות המעצבות את חייו ( דמוקרטיה ישירה ) . בנוהג שבעולם העם בורר לו מנהיגות נבחרת , והיא מובילה את הציבור , מקבלת למענו החלטות ומיישמת אותן ( דמוקרטיה ייצוגית ) . מצב עניינים זה מעורר כמה שאלות מהותיות : מהו הבסיס ההגותי וההלכתי לפעולתם של נבחרי הציבור ? מהו המפתח שלפיו ייבחרו נציגי הציבור ? האם למשל יהיה זה מפתח אישי – אזורי או מפתח ארצי – יחסי ? לאחר שנבחרה קבוצת ההנהגה , האם עדיין העם רשאי לומר את דברו - שלא כדעת נציגיו - למשל באמצעות משאל עם או עצומה אזרחית ? במאמרים שבשער זה ניתנת הדעת לשאלות הנגזרות ממבנה הדמוקרטיה הייצוגית מתוך דיון במקורות ההלכתיים הרלוונטיים . קבוצת המאמרים הראשונה עוסקת בשאלת שיטת הבחירות הראויה מנקודת מבט הלכתית ובאופן חלוקת המושבים בהנהגת הקהילה , או המדינה , בין הקבוצות החברתיות המרכיבות אותה . הרב שלמה ז ' שרגאי מציג תשובות של שלושה פוסקים ( הרב בראדי מפרג , הראי " ה קוק והרב יעקב מאיר ) שניתנו לאחת מקהילות אירופה . באותה קהילה התחבטו בשאלה אם בהרכב ההנהגה יש לתת ייצוג יחסי לכל הק...
אל הספר