התורה מר a ָ ה לתאר כריתת בריתות . מאז ומעולם היה מושג הברית שבתורה מקור השראה רב עצמה לרעיונות חשובים , בעיקר תאולוגיים , על אודות יחסי הקב " ה עם האדם בכלל ועם ישראל בפרט . במהלך המאה העשרים נטו פרשנים רבים , בעיקר בני יהדות ארצות הברית ( בהשפעת הפדרליזם האמריקני ) , לפרש את משמעות הברית המקראית במונחים השייכים לשדה המחשבה המדינית . כך הייתה הברית לאבן יסוד בהגותם הפוליטית . אמנם הברית שכורתים בני החברה זה עם זה , שהיא יסוד התאגדותם , לא נקשרה דווקא בשיטת המשטר הדמוקרטית ; הלוא הברית התקיימה גם – ובעיקר – בימי המלכים , וכן בתקופות אחרות בחיי עם ישראל . אולם היא נכרכה ברעיונות מדיניים קרובים לדמוקרטיה , כדוגמת החירות , הפדרליזם והאמנה החברתית . בשער זה ארבעה ביטויים לכתיבה ברוח זו : הרב יוסף ד ' סולובייצ ' יק רואה בברית את היסוד המכונן את החברה ומבחין בין שני מובנים של ההתאגדות החברתית היהודית – ' ברית גורל ' ו ' ברית ייעוד ' . הרב חיים הירשנזון , בספר עב כרס שיוחד לניתוח רחב ומקיף של מגוון הבריתות שבתורה , פורש יריעה מדינית רחבה המבוססת על רעיון הברית . ממנה הוא מבקש לחלץ עקרונות מנח...
אל הספר