למוסד המלוכה מעמד נכבד במחשבה המדינית היהודית , החל במקרא , עבור במקורות ההלכה וכלה בכתבי האגדה ומחשבת ישראל . שורשו בפרשות המלך שבספר דברים ובספר שמואל , המשכו בשושלות המלוכה בתקופת הבית הראשון , וסופו שקנה שביתה בספרות ההלכה במטבע הלשון שטבע הרמב " ם : הלכות מלכים ומלחמותיהם . אין צורך להכביר מילים על הפער , שלא לומר התהום , בין השיטה המלוכנית לבין השיטה הדמוקרטית . אפשרות ההכרה ההלכתית במוסדות שלטון שאינם מלכות ישראל , ובכללם המשטר הדמוקרטי , אינה גוזרת שיש לשאוף לקיימם ושאין לחתור להמירם במלכות ישראל המקורית - במיוחד לאור פסיקת ההלכה כי נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ ' למנות להם מלך ' . האם הדומיננטיות של מוסד המלוכה במורשת היהודית , עם הכמיהה להשבת מלכות בית דוד על כנה , אינה מכחישה הכחשה מהותית את ערכה של השיטה הדמוקרטית ? מה יהיה אופייה של השתלבות היהודי הדתי במשטר הדמוקרטי הישראלי כששלוש פעמים ביום מבקש הוא בתפילתו : ' את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ' ? בשער זה תוצגנה כמה דרכי התמודדות עקרוניות : ניתוח הלכתי מחודש של מצוות מינוי המלך , באופן שאינו מחייב בזמננו את הקמת המלוכה דווקא אל...
אל הספר