יסודות דין המלכות בישראל ובעמים

הרב בן – ציון מאיר חי עוזיאל לדעת הרב עוזיאל , ההכרה ההלכתית בדמוקרטיה הישראלית ראויה להתבסס על הקטגוריה ההלכתית ' תקנות הקהל' ולא על הכלל ' דינא דמלכותא דינא ' . לדידו , דינא דמלכותא דינא משקף הכרה מאולצת בסמכותו הכוחנית של המלך הנכרי כלפי נתיניו , והיהודים בכללם , והדבר אינו תואם את אופי סמכותה של המנהיגות היהודית . את ראשית דבריו הוא מייחד אפוא להסבר שיטת רבנו נסים , שלפיה הכלל דינא דמלכותא דינא אינו חל על מלך ישראל , שכן סמכותו אינה מבוססת על איום מתמיד בגירוש נתיניו מממלכתו . מכאן פונה הרב עוזיאל לדיון מקיף במוסד תקנות הקהל ובזיקתו לשלטון הדמוקרטי המודרני . מוסד תקנות הקהל השתכלל והתפתח בימי הביניים היהודיים , למן המאה העשירית , אם כי שורשיו נעוצים כבר בספרות התלמודית . מוסד זה שימש צינור שדרכו הכירה ההלכה בסמכותם של מנהיגי הקהל להתקין תקנות בתחומים שונים , ובמידה מסוימת אף קלטה את התקנות הללו אל תוך עולמה . לשם כך הייתה דרושה מערכת הלכות שתפקח על תקנות הקהל ותבטיח את אימוץ הראויות שבהן . מבחינה הלכתית , טיעונו של הרב עוזיאל מציב את המנהיגות הנבחרת במדינת ישראל על רצף אחד עם המנהי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר