הראי " ה קוק התשובה שלפנינו נכתבה בשנת תרע " ו ( , ( 191 µ והיא בבחינת פריצת דרך בחשיבה ההלכתית – מדינית בעת החדשה . בתשובה זו נוסחה הריבונות מחדש כדבר שמקורו בעם עצמו ולא בשליטו . מאוחר יותר נבנתה על יסוד זה ההכרה במשטר הדמוקרטי הישראלי מתוך שימוש במונחים ההלכתיים של מלכות ישראל . על פיה הדמוקרטיה מוצדקת כפיתוח לגיטימי של המלוכה . במרכז התשובה ניצבים ' משפטי המלוכה ' , המתארים את הסמכויות המיוחדות שמעניקה ההלכה למלך לבצע פעולות החורגות מן הגבולות המקובלים של ההלכה - ' שהם אינם על פי גדרי התורה של הלכות יחיד ' . הראי " ה קוק עוסק בשאלה אם סמכויות המלך עשויות להיות מוקנות גם למנהיגי ציבור שאינם מלכים . לשם כך הוא דן במעמדם ההלכתי של מנהיגי ציבור כגון יהושע בן – נון , יפתח הגלעדי , החשמונאים ו ' ראשי גלויות שבבבל ' . בתחילת דבריו הראי " ה טוען כי סמכות משפטי המלוכה מוקנית אך ורק למי שמוגדר מלך , אולם ייתכן מינוי מלך גם בלא התגלות נבואית ; גם מי שלא מונה למלך על פי הנבואה ( דוגמת החשמונאים ) עשוי להיחשב מלך . בהמשך הוא צועד צעד נוסף וטוען כי למעשה גם מנהיגי ציבור שאינם מוגדרים מלכים זוכים...
אל הספר