המאה העשרים , תור ה הב של הדמוקרטיה , הציבה אתגר חדש לפני העולם היהודי הדתי . אלו אשר ביקשו לשלב בהשקפת עולמם הדתית את הנשיאה בעול המפעל הציוני ואשר ראו בעין יפה את הישגי הקדמה האנושית לא יכלו , ואף לא רצו , להפנות עורף לצורת המשטר המועדפת והמובילה בעולם המערבי , השיטה שהונהגה במדינת ישראל - הדמוקרטיה . אכן , בידינו יבול רב של ספרות ממאה השנים האחרונות על אודות מערכות היחסים המורכבות והסבוכות שבין התורה לבין המשטר הדמוקרטי . השיטה הדמוקרטית נשפטה בעת ובעונה אחת על פי אמות המידה של צורת המשטר היהודית האידאלית ( עד כמה שהיא קיימת וברורה כשהיא לעצמה ) , ובתוקף היותה תופעה ראלית , עובדה נתונה שיש להתמודד עמה . לא בקול אחד דיברו הפוסקים בסוגיה ו אלא בכמה קולות . דרכם של אלו אשר ביקשו לצעוד בנתיבי הדמוקרטיה לא הייתה סוגה בשושנים , שכן המרחק בין שתי השיטות - ההלכתית והדמוקרטית - אינו מרחק בטל . אסופת המאמרים מוקדשת לאיסוף יבול ה , לארגונו ולהצגת מבחר פירותיו . מבין שורותיה עולה טענה כפולה : ראשית , ההשתלבות במשטר הדמוקרטי והפעילות על פי כללי המשחק שהוא מציב אפשריות בעבור איש האמונה וההלכה , ו...
אל הספר