ניתוח על ציר הזמן של שתי קבוצות חברתיות , אחת שהצליחה ואחת שנכשלה , עשוי להועיל לענייננו . מחד גיסא ניתן לבחון את תנועת ש " ס , שהוקמה בשנת 1984 ומאגדת מאז את הספרדים החרדים ( ולא רק אותם ) בקבוצה חברתית משמעותית ועצמאית . מאידך גיסא , ניתן לבחון את תנועת פועלי אגודת ישראל , שאיגדה רבים בחרדיות הישראלית , אך לא הצליחה לעמוד במבחן הזמן . מדוע הצליחה תנועת ש " ס במה שנכשלה תנועת פא " י ? נראה שלתנועת פא "י חסרו שלושה מוקדי כוח הנדרשים ליציבותה של תנועה חברתית חרדית בתנאים הפוליטיים בישראל : האחד — מוסדות חינוך . תנועת פא " י לא הקימה מוסדות חינוך משל עצמה ונשענה על המוסדות הקיימים של החינוך העצמאי שחינכו בקו החרדי הקלסי ; השני — הנהגה רוחנית . לאורך שנותיה , ובעיקר בשנות השבעים והשמונים , לא הצליחה התנועה להעמיד רבנים בעלי שיעור קומה שיוכלו לעמוד אל מול הנהגתו הליטאית הכריזמטית של הרב שך ; השלישי — הנהגה פוליטית . ברבות השנים , לאחר פטירתם ופרישתם של מנהיגיה הכריזמטיים של התנועה , הרבנים בנימין מינץ וקלמן כהנא , לא הצליחה התנועה להעמיד בראשה מנהיגים פוליטיים בעלי שיעור קומה . לעומת זאת ת...
אל הספר