1.1. מטרת המחקר

דומה שבעשור האחרון פילס העיסוק בציבור החרדי את דרכו למרכז הזירה הציבורית . החברה החרדית , לגווניה ולמאפייניה , נמצאת במוקד השיח האקדמי , החברתי , התרבותי והפוליטי . ניתן להצביע על שני גורמים עיקריים לכך : דמוגרפי וכלכלי . על פי הערכות המבוססות על קצב הגידול החרדי הנוכחי , בעוד כעשרים שנים תוכפל האוכלוסייה החרדית , וכל ילד רביעי בישראל יהיה חרדי . מקבוצה קטנה , החיה בסגירות יחסית , החברה החרדית תהפוך בהקדם לגורם כבד משקל בדמוגרפיה הישראלית ותהווה כחמישית מכלל האוכלוסייה בישראל . לגורם הדמוגרפי חובר הרכיב הכלכלי . שיעור העוני בקרב הציבור החרדי עומד על יותר מ – % , 50 והכנסה ממוצעת של משפחה חרדית נמוכה במחצית מהממוצע הישראלי ( למרות מספר הילדים הגבוה ביחס לשאר האוכלוסייה ) . משמעותו המקרו – כלכלית של נתון העוני התחדדה עם קבלתה 1 ראו עוזי רבהון וגלעד מלאך , מגמות דמוגרפיות בישראל , ירושלים : מרכז מציל "ה למחשבה יהודית , ליברלית והומניסטית , תשס " ט , עמ ' ; 39 אלי הורביץ , ישראל : 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית – חברתית בעולם גלובלי , תל אביב : מכון ראות , , 2008 עמ' . 201 של מדינת ישראל כחברה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר