עד כה עסקנו בניתוח תהליכים בהתפתחות השיח הקורבני ובהצגת מאפייני היסוד של שיח זה . בפרק השישי והאחרון אנסה לעבור מניתוח המצוי לעיצוב הראוי ואציע את השיח הריבוני כאלטרנטיבה לשיח הקורבני . אתאר את מאפייני היסוד של גישת האדם הריבון , שתוצג כחלופה שראוי לטפח , לפתח ולהטמיע בשיח הציבורי הישראלי , ואת הפוטנציאל האמנציפטורי הגלום בהנכחת המוטיב הריבוני במגוון שדות דיסציפלינריים , כגון פסיכולוגיה , היסטוריה , ספרות , פדגוגיה , פוליטיקה ריבונית והגות וזהות ריבוניות . בפרקים הראשונים ניתחתי את סוד הקסם הקורבני ניתוח ביקורתי , ואילו פרק זה יהיה מעין קריאת כיוון ראשונית ליצירת מפת דרכים ריבונית לכינון הזהות האישית , החברתית והלאומית על ידי החלפת המשקפיים הקורבניים במשקפיים ריבוניים . בראשית דרכה אימצה התנועה הקיבוצית את שיטת הנושאים כדרך רב – תחומית להפנמה של חומרי לימוד . הרעיון הבסיסי היה שהנושא הנלמד הוא העיקר ולא הדיסציפלינה שבעזרתה בוחנים אותו . כך , הנושא " ים " , למשל , נלמד מנקודת מבט גאולוגית , ספרותית , היסטורית ואמנותית . בפרק זה ארצה לאמץ את רעיון שיטת הנושאים ולהחילו על השיח הריבוני כשי...
אל הספר