ה. מיעוט קבוע ושלטון צבאי: שתי בעיות יסודיות של הדמוקרטיה הישראלית

. 1 בעיית המיעוט הקבוע בעיה זו עולה במקרים של מיעוט שבכל תרחיש אפשרי , או כמעט בכל תרחיש אפשרי , ייחשב לאופוזיציה . עמדותיו לא יזכו לתמיכת רוב הציבור לא משום שאינן רציונליות או חסרות היגיון , אלא משום שהן מבטאות תפיסות עולם לגיטימיות שקהילת הרוב אינה מקבלת . כזה הוא מצבו של המיעוט הערבי בתוך גבולות הריבונות של מדינת ישראל ( היינו בתוך הקו הירוק ) . לצורך הדיון כאן אין הכרח להניח שהמיעוט הערבי יישאר מיעוט קבוע לנצח . די בכך שעל פי הנחות עובדתיות מקובלות מיעוט זה אינו מיוצג בקואליציה הפוליטית , המורכבת מקהילת הרוב היהודית . למשל , אף שקהילות מיעוט אחרות ( למשל ציבור גילאי הזהב , הקהילה הדתית – לאומית ועוד ) נהנות מהאפשרות הממשית להשתתף בקואליציה הפוליטית וכך לחוקק חוקים התואמים את השקפת עולמן , קהילת המיעוט הערבית נהנית מאפשרות הקרובה יותר לתאורטית מממשית לעשות כן . אך מדוע קיומו של מיעוט קבוע הוא בעיה ? התשובה היא שהצדקת סמכותה הלגיטימית של הדמוקרטיה במונחי שלטון עצמי משותף מניחה מידה מסוימת של דינמיות ומוביליות ביחסי רוב ומיעוט . הרעיון הוא שלשיח ההצדקות ולזכות המלאה של כל אחד ואחת להש...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר