ב. מדוע דמוקרטיה?

אחד מן המשתתפים ; ( 3 ) המשתתפים פתוחים להליכי חשיבה ולגיבוש האמנה לאור הראיות הרלוונטיות . שורשיה הרעיוניים של הגרסה המוכרת ביותר להצדקה האפיסטמית של הדמוקרטיה נמצאים כבר בתאורמת המושבעים של קונדורסה . בקצרה , אם ציבור בוחרים : ( 1 ) ניצב לפני שתי אפשרויות ( להשקיע כך וכך תקציב בחינוך או בביטחון ); ( 2 ) נקרא להצביע בצורה עצמאית ( בקלפי או באמצעי הצבעה אחר המונע השפעה ישירה של מצביע אחד על אחר ); ( 3 ) מצביע בהתאם למיטב שיפוטו את הסוגיה ולא בצורה אסטרטגית ; ( 4 ) ובממוצע בעל סיכוי של יותר מחמישים אחוזים לדעת מה האפשרות הנכונה ; בהתבסס על חוק המספרים הגדולים , ככל שמספר הבוחרים גדול יותר , כך ההסתברות שהחלטת הרוב היא ההחלטה הנכונה מתקרבת למאה אחוזים ( ובמקרה הקצה שואפת למאה אחוזים ) . בשנים האחרונות התאורמה עובדה ושוכללה כך שתתאים למציאות הדמוקרטית של ימינו — למשל , לקיומן של מגוון הצעות ( להבדיל משתיים בלבד ) , לקיומו של שיח ציבורי ער טרם קבלת החלטה ( להבדיל מהליך הצבעה ללא דיון מוקדם ) , לקיומה של דרישה לרוב מיוחס , ועוד . גרסאות אחרות של ההצדקה האפיסטמית , שאינן נשענות על קונדורסה ,...  אל הספר