שי פרוגל במאמרו ״חינוך למשמעות״ טוען אמנון כרמון שחשוב לנסח תפיסה חינוכית כוללת חדשה כדי להתמודד עם האתגרים החדשים שמציבה בפנינו תרבות המאה ה - . 21 לדידו , לא די בתיקונים של שיטות חינוך קיימות והתאמתן למציאות החדשה , אלא יש לשנות את פני החינוך , מחינוך אינסטרומנטלי לחינוך המיוסד על משמעות . הנחת היסוד של התפיסה הכוללת החדשה , שכרמון מציע , היא שפעילות אנושית פורייה נוצרת רק כשאדם מייחס משמעות למעשיו . בהתאם לכך , כרמון תר אחר תהליך חינוכי המיוסד על משמעות , מוצא אותו בחינוך לאמנות ומציע את הדגם של החינוך לאמנות כדגם ראוי לבניית התפיסה החינוכית החדשה . לפי כרמון , עיקר השוני של דגם זה מכל דגם אחר ניכר בכך שהתהליך החינוכי נקבע לפי המשמעות שמייחס כל יחיד לדברים בעולם הסובב אותו . כיוון מחשבה זה נכון בעיניי משתי סיבות עיקריות : האחת , אני מסכים שחינוך חייב להתבסס על השקפה כוללת וברורה על הקיום האנושי , שרק ממנה יכולות להיגזר כראוי הפרקטיקות החינוכיות . במילים אחרות , וכפרפרזה על טענתו של ז׳אן ז׳אק רוסו , אבי החינוך המודרני , החינוך צריך להיבנות לפי תפיסת האדם , ולא האדם לפי תפיסת החינוך ....
אל הספר