זאב קרקובר מדי פעם עומד מורה לפיזיקה לפני מצב מאתגר . תלמידה ניגשת אליו ובפיה הטענה " אינני מבינה " . המורה משתאה . הרי מדובר בתלמידה שמצליחה במבחנים ועונה היטב גם על שאלות קשות ומורכבות . הציונים שלה גבוהים מאוד . הוא מבקש לחזק את רוחה של התלמידה ואומר לה : " ודאי שאת מבינה . את פותרת היטב . הציונים שלך גבוהים " . התלמידה משיבה : " אני יודעת לפתור , אבל אינני מבינה " . המורה מבין שיש כאן בעיה של תחושה . התלמידה חשה שאינה מבינה . עליו לגרום לה להבין שהיא מבינה , שהרי אי אפשר להתמודד עם שאלות קשות ומורכבות בפיזיקה בלי הבנה . הבנה היא תנאי הכרחי ; השאלות הן נייר הלקמוס שבודק הבנה . אבל אין צורך להגדיר במפורש מהי הבנה . די שנעמיד את התלמידים במבחן שדורש הבנה , תהיה הגדרתה אשר תהיה . אם כן , התלמידה מבינה אך יש לה תחושה כוזבת של חוסר הבנה . מכאן עולה שהמורה אינו אמור לסייע לה להבין פיזיקה ; עליו לסייע לה להבין שהיא מבינה . אם יהיה למורה זמן לחשוב , בין המשימות הרבות שקיבל על עצמו , הוא עשוי לנסות להבין לעומק מה מטריד את התלמידה . ייתכן שהבעיה שלה היא אכן בעיה של עומק . ייתכן שהיא חשה שהיא ...
אל הספר