דיוויד פרקינס דמיינו את התסריט הזה : משרד החינוך מודיע לכם , המורים , שבשנת הלימודים הבאה כל אחד יוכל ללמד מה שהוא רוצה בתחום שלו . תוכלו להשתמש בספרי הלימוד או לוותר עליהם ; תוכלו לדבוק בתכנית הלימודים , להתעלם ממנה או למצוא שביל ביניים ; תוכלו להחליט בעצמכם מה ללמד או לשתף את תלמידיכם בהחלטה . עליכם למלא רק הנחיה אחת : הוראה ללמידה משמעותית . עליכם לבחור נושא שאתם מאמינים שישפיע באמת על החיים שתלמידיכם עתידים לחיות . ודאי תשאלו : " איך אנחנו יכולים לדעת איזה מין חיים התלמידים שלנו עתידים לחיות ? " התשובה היא : תנחשו ! הרי חינוך משמעו להכין את הלומדים לחיים - לחיים אישיים , לחיים מקצועיים , לחיים אזרחיים . המחנכים לעולם אינם יודעים איך בדיוק ייראו חיים אלה . חינוך הוא תמיד ניחוש על עתידם של הלומדים במובן הרחב . נחשו אפוא ניחוש מושכל ככל האפשר . אתם ודאי אינכם רגילים לחופש בחירה רחב כל כך בהוראה שלכם . בדרך כלל מצבכם הפוך - יש לכם פחות מרחב בחירה משהייתם רוצים . אבל בואו נמשיך עם התסריט הדמיוני ונראה לאן הוא מוביל . אחת התכונות המושכות בתסריט הזה היא השאלה העשירה העומדת ביסודו : מהי למ...
אל הספר