מבוא התופעה הידועה בשם מטפוריות או פיגורטיביות , לפיה אנו מדברים או חושבים על דבר אחד במונחים של דבר אחר ( , ( Semino , 2008 העסיקה את בני האדם בעבר וממשיכה להעסיק אותם גם בהווה . עד המאה העשרים פילוסופים בתרבות המערב , כמו אריסטו ( 322 - 384 לפנה " ס ) וויקו ( 1774 - 1668 ) ( , ( Vico , 1744 / 1948 פילוסופים באיסלם שהושפעו מהפילוסופיה היוונית ( להרחבה , Leezenberg , 2001 ) ופילוסופים יהודים כאבן עזרא ( 1140 - 1055 ) ( אבן עזרא , תשל " ה ) - הקדישו מקום נרחב לחקר שפה פיגורטיבית . לעומתם הפילוסופים הובס ( Hobbes , 1991 / 1651 ) ( 1679 - 1588 ) ולוק ( 1704 - 1632 ) ( Locke , 1975 / 1689 ) המעיטו לעסוק בפיגורטיביות בהדגישם שלכל מילה יש משמעות קבועה , ולכן לשפה פיגורטיבית שעיקרה מיפוי מתחום אחד לתחום אחר אין מקום בטיעון רציונלי . כאמור , מתחילת המאה העשרים חוקרי ספרות התמקדו בשפה פיגורטיבית יצירתית שבאה לידי ביטוי בספרות ובשירה . בשלושים השנים האחרונות , במידה רבה בהשפעת תיאוריית המטפורה הקונספטואלית ( Lakoff , 1993 ; , ( Lakoff & Johnson , 1980 , 1999 בחרו חוקרים רבים להתמקד בחקר המטפורה ...
אל הספר