פרק 1 כשאגדל אהיה לוחם בסיירת מטכ"ל טיפול בילד עם תסמונת פוסט-טראומטית

בן יוצא משער בית הספר . הוא מחייך לשחר השומר . " להתראות שחר " . " ביי בן , נתראה מחר . תכין יפה את כל השיעורים . בן , חכה רגע , הילקוט שלך פתוח . בוא חמוד , אסגור אותו שלא ייפלו לך דברים " . " תודה שחר " . גילי רץ וחולף על פניו של בן . " ביי שחר " . שחר מחייך לגילי ומנופף בידו לשלום . " גילי חכה לי " , קורא אחריו בן ומחיש צעדיו . " אני חייב לרוץ . אני הולך עם אמא שלי לקנות מתנה ליום ההולדת שלי וממתקים ופרסים . תבוא אליי בשישי בארבע , אני מזמין את כל הבנים מהכיתה " . " בסדר , ותבוא אליי היום אחר כך . שי יבוא אליי , תבוא גם , נעשה טורניר טניס שולחן " . " בסדר , אני טס " . גילי רץ ובן ממשיך לצעוד לכיוון ביתו . הגינה בשעת הצהריים שקטה , העצים רטובים . טיפת גשם שטה על עלה ירוק ונוחתת על נמש בקצה אפו . רגליו הקטנות במגפיו הכחולים משתעשעות באדמה הבוצית . רעש טפיחות המגפיים בבוץ מצחיק אותו , פאצפ פאצפ פאאפ . " ילד בוא הנה " . הוא שומע קריאה מצווה ומסתובב לאחור . הוא מבחין בשני נערים עם סיגריה ביד , הם מהשכונה שלו , הוא יודע מי הם למרות שהוא אינו מכיר את שמם . אך מכיוון שהם אינם זרים לו והם גם...  אל הספר
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ