ד. סיכום ומבט לעתיד

מסקנתי היא שאין לקבל את ההצעות שהועלו לשינוי חוק יסודות המשפט . למסקנה זו הגעתי ללא דיון בשאלה הקשה באמת הכרוכה בטרנספורמציה של דין דתי לדין מדינתי : האם אפשר להפריד את הדין הדתי מדתיותו , כאילו היה אופיו הדתי קליפה שאפשר להשילה ? ספק רב אם הדבר אפשרי , שכן לא מדובר כלל בקליפה אלא בגרעין . במובן מסוים החשש מפני אינדוקטרינציה דתית גדול יותר כשהיא גלויה פחות או אף סמויה ממש , ואז השפעתה עקיפה ולא מורגשת . העין בוחנת את הכלל המשפטי ואין הדעת ניתנת לגרעין ולמהות הדתיים שביסודו . מלבד זאת ההמרה של חיוב דתי לחיוב מדינתי – משפטי אינה עניין פשוט או טכני . היא כרוכה בטרנספורמציה עמוקה ומהותית של החיוב ולא ברור כלל שהיא אפשרית תמיד . אין בכוונתי לומר שאין מקום לשינוי במקומו של המשפט העברי במערכת התרבותית והמשפטית שלנו . בתחום התרבותי – חינוכי ראוי להרחיב ולהעמיק 50 שם , בעמ ' . 30 51 שם , בעמ ' . 31 את הלימוד הביקורתי שלו . בתחום המשפטי יש מקום לבחינה ביקורתית שלו במסגרת ההכנה של הסדרי חקיקה , בתחומים שבהם הוא לא חדל להתפתח . שינוי יסודי יותר יוכל לבוא רק אחרי שהמשפט העברי עצמו יעבור שינוי פנימי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר